פולי קפה מחיר – אילו גורמים משפיעים על העלות של הקפה שאנחנו שותים?
כשמתחילים להתיידד עם עולם הקפה המתמחה (קפה ספשלטי) עניין המחירים של פולי הקפה שצורכים באופן שוטף הוא אחד הראשונים שזוכים לתשומת הלב שלנו.
הסיבה לכך היא פשוטה: לא משנה אם אנחנו מתחילים להכין קפה בטכניקת "פור אובר" (קפה פילטר) בעזרת סט שעולה לנו כמה מאות שקלים, או שאולי אנחנו קונים מכונת קפה באלפי שקלים, בסופו של דבר את רוב הכסף נשלם על האספקה השוטפת של פולי הקפה.
מרבית פולי הקפה בקפה נחת מתחילים ממחיר של 45 ש"ח ל-200 גרם ויכולים להגיע למחיר של 220 ש"ח לקילו.
כדי להבין את ההיגיון שמאחורי טווח המחירים הזה צריך ללכת אל מאחורי הקלעים ולעקוב אחר הדרך שפולי הקפה עוברים מחוות הגידול ועד לכוס הקפה שאתם שותים.
מחיר הקפה – הכול מתחיל בחווה
פולי הקפה הירוקים מגיעים כאמור מחוות שונות המפוזרות בכל רחבי הגלובוס. גידול קפה איכותי דורש תנאים גיאוגרפיים ספציפיים מאוד, כגון קרקע וולקנית עשירה במינרלים וגובה רב מעל פני הים. החקלאים נדרשים לעיתים קרובות לקטוף את דובדבני הקפה (הפירות בהם נמצאים פולי הקפה) באופן ידני וסלקטיבי כדי להבטיח שרק הפירות הבשלים ביותר יגיעו לעיבוד.
תהליך זה דורש כוח אדם מיומן והשקעה כספית רבה מצד בעלי החוות, מה שמשפיע ישירות על מחיר חומר הגלם בשוק העולמי.
ככל שהחווה נמצאת במקום מבודד יותר או בגובה רב יותר, עלויות התפעול עולות בהתאם למורכבות הלוגיסטית.
אבל זה לא הכול, על מנת שקפה יוגדר כקפה שיכול להיקרא קפה ספשלטי, הוא צריך לעבור דירוג של 80 לפי סולם SCA (איגוד הקפה המתמחה בראשי תיבות). הדירוג של הקפה נקבע לפי טעימה עיוורת ומתבססת על פרמטרים כמו הארומה, הטעם, מידת החומציות, הגוף וכו'.
מהסיבה זו טווח המחירים הוא נרחב ביותר. אפילו אם נבודד רק את המדינות שידועות כיצואניות הקפה הגדולות ביותר ("חגורת הפולים’, מדרום אמריקה, דרך אפריקה ועד המזרח הרחוק) שמגלמות מסורת ארוכת שנים של גידול קפה, יהיו הבדלים עצומים בין חוות שונות. זה לא משנה אם הן נמצאות בקצוות שונים של אותה המדינה או באותו אזור גאוגרפי.
וכאן נכנס לתמונה עוד מושג חשוב, "לוט" (Lot). הכוונה בלוט הוא חלק מסוים מהיבול שנקטף ועובד יחד. יש לוטים גדולים ויש לוטים קטנים, כאשר לוטים קטנים ואיכותיים במיוחד יעלו יותר מלוטים גדולים.
למעשה, בחווה אחת יכול להיות לוט אחד שנכנס להגדרה של קפה ספשלטי ולוט אחר שיהיה נמוך יותר מ-80, אפילו בכמה נקודות כבר לא יוכל להיכנס להגדרה הזו. בפועל, רוב בתי הקלייה משתמשים בלוטים בדרגה שבין 82 ל-88.
בשלב הבא מפרידים את פולי הקפה מהפרי ומתחילים למיין אותם. מיון קפדני במיוחד מעלה את מחיר הקפה והה עוד לפני שלקחונו בחשבון את כל עלויות הייצוא והשינוע לרחבי העולם, עלויות אלו כוללים לא רק ביטוחין, אלא מושםעות גם מהסכמי הסחר בין מדינות שונות. אם מוסיפים לזאת גם רצון לשמור על סחר ישיר והוגן, המשוואה הופכצ להיות מורכבת אף יותר.
מרגע שהקפה מגיע לבית הקלייה מתווספות עלויות נוספות. מעבר לציוד וכוח אדם. לדוגמה, במהלך הקלייה פולי הקפה מאבדים ממשקלם, בין 12% ל-18%. במספרים גדולים זה לא מעט.
ועוד נקודה למחשבה: קליית קפה היא תהליך כימי מורכב ביותר שבו חומצות אמינו וסוכרים מגיבים ליצירת מאות תרכובות טעם וארומה שונות. כל טעות קטנה בטמפרטורת התוף או במהירות סיבובו יכולה להוביל לטעם שרוף או דל, מה שהופך את כל מה שמתקבל לבלתי ראוי למכירה כקפה ספשלטי.
בסופו של דבר, לשמור על עקביות ועל סטנדרט איכות לאורך זמן זו משימה הרבה יותר קשה מכפי שנדמה. במילים אחרות, המחיר מגלם לא רק את הטכניקה הבסיסית של הפעלת המכונות, אלא גם את הידע הבלעדי והירידה לפרטים הקטנים ביותר.
ויש גם עלויות חיצוניות: משכר הדירה ועד הספקים חיצונים שבית הקלייה תלוי בהם באופן בלעדי. לדוגמה, ללא היצרנים של שקיות הוואקום האטומות שפולי הקפה או התערובות נארזים בהן, סביר להניח שרוב המשלוחים לא היו שורדים את הדרך גם בתוך מדינה קטנה כמו ישראל.
במה כל זה מסתכם בסוף?
בסופו של דבר, תשלמו כמה עשרות שקלים עבור 200 גרם קפה ובערך 200 ₪ עבור קילו כשמדובר בקפה חד זני סטנדרטי.
כפי שאתם יכולים להיווכח, רכישה בכמות גדולה לא מורידה באופן דרסטי את מחיר הקפה, ולכן כדאי לקנות קפה על פי הצריכה המדויקת שלכם ולשמור עליו כמו שצריך באמצעות מכלים אטומים.
מן הסתם, מהדורות קפה מיוחדות ימכרו במחירים גבוהים יותר, בין 85 ש"ח ל-95 ש"ח לקילו. תלוי בדיוק איזה תהליך הקפה עובר. לדוגמה, יש קפה שהפירות שלו עוברים תסיסה אנארובית, שהיא תהליך יקר ומורכב יחסית.
אם לסכם, המחיר שאתם משלמים על קפה איכותי מהמעלה הראשונה, בשונה מקפה תעשייתי שמיוצר בכמויות גדולות, משקף את המאמץ המשותף של מאות אנשים לאורך כל הדרך, מהמטע ועד לספל שלכם.
